#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בצואה בעששית?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-ab3f4f7ef014b5fecabf1b0f0b79474d366f00c3.jpg"">"	סימן עו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו החילוק בין מחיצה לכפיית כלי?	"במחיצה יש סוברים דמהני אפי&#x27; אם הגיע לו הריח רע, משא&quot;כ בכפיית כלי לכו&quot;ע צריך שלא להגיע לו הריח רע אלא שיש נדון בהפמ&quot;ג אם צריך ד&#x27; אמות ממקום שכלה הריח (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;)"	סימן עו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כשאסור לקרות ק&quot;ש, מהו עוד דברים האסורים?	"תורה ותפילה וכל עניני קדושה בין בלשה&quot;ק בין בלשון חול (מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;) [ולגבי עשיית מצות מותר מדינא אבל יש מקום להחמיר משום בזיון המצוה ושלא יבא להרהר בטעמי המצות (עי&#x27; ביה&quot;ל סי&#x27; תקפ&quot;ח סעי&#x27; ב&#x27;, מ&quot;ב דרשו ופסק&quot;ת אות א&#x27;)]"	סימן עו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מהני לכסות את עצמו מהצואה?	"כתב שו&quot;ת שלמת חיים (סי&#x27; צ&#x27;) דאם יהני יהיה עצה טובה לכסות את פניו במקום ערוה, וכן בתשה&quot;מ במקום ספרים, אלא על כרחך לא מהני לכסות את עצמו דדוקא ע&quot;י כיסוי הצואה נעשה מחניך קדוש משא&quot;כ בכיסוי עצמו"	סימן עו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם צואה בגומא, האם מהני לכסותה בסנדלו 1) אם אינה נוגע בהצואה 2) אם נוגע בהצואה?	"1) כן, ולא אמרינן דהסנדל בטיל לגופו (ב&quot;י, מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;) [ודוקא כשאין מגיע לו הריח רע (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;)] 2) איבעיא דלא איפשיטא בגמ&#x27; (ברכות כ&quot;ה ע&quot;ב), ודוקא בסנדל שהוא מלבוש שלו אבל בכלי אחר בודאי מהני אע&quot;פ שנוגע בהצואה (ט&quot;ז ס&quot;ק א&#x27;) [ועוד כתב הב&quot;י (עמ&#x27; שט&quot;ז) בשם הרשב&quot;א דדוקא סנדל דמיגליא כשהוא מהלך], וממילא מהני אם חולץ סנדלו מרגלו (פר&quot;ח, מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;) [ורבינו יונה חולק וסובר דהאיבעיא להו דוקא כשדבוקה ממש להסנדל והולכת עמו כשהוא הולך]"	סימן עו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדיעבד אם קרא ק&quot;ש כשצואה דבוקה על סנדלו?	"חוזר וקורא בלא ברכות (מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;), וביאר הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק א&#x27;) דהוי תיקו בגמ&#x27; , ועוד י&quot;א דבברכות אינו חוזר אפי&#x27; בפני צואה ממש [אבל אינו יכול לצרף שיטת רבינו יונה דאינו מובא בשו&quot;ע ורמ&quot;א]"	סימן עו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם ראובן הניח סנדלו על הגומא ונוגע בהצואה?	"מותר לשמעון לומר ק&quot;ש (מ&quot;ב דרשו בשם הלחם יהודה ואפיקי מגינים, וכן משמע משע&quot;ת סי&#x27; פ&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;)"	סימן עו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם העבירו הצואה לפניו?	"לפי הב&quot;י דינה כקבועה ואסור במלא עיניו, אבל לפי הב&quot;ח מותר בפניו חוץ מד&#x27; אמות. ופסק המ&quot;ב (ס&quot;ק ח&#x27;) דיש להחמיר לכתחילה ובדיעבד חוזר וקורא ק&quot;ש בלא ברכות."	סימן עו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בצדדין שלפניו כשעוברת?	"אם הוא חוץ מד&#x27; אמותיו, כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה העבירו) דכיון דיש מח&#x27; בין המג&quot;א והא&quot;ר בצדדין שלפניו, וגם יש שיטת הב&quot;ח דס&quot;ל דכל צואה עוברת מותר חוץ לד&#x27; אמות נראה דאין להחמיר."	סימן עו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דין בפי חזיר?	"אפי&#x27; עלה מן הנהר דינו כגרף של רעי"	סימן עו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בצואה על בשרו ומכוסה בבגדיו?	הר&quot;ח פסק כרב חסדא דאסור, והרי&quot;ף והרא&quot;ש פסקו כרב הונא דמותר, ויש אומרים דהא דמתירין כרב הונא היינו דוקא כשהוא במקום שנכסית מאליה בלא מלבושים כגון אצילי ידיו אז מהני הכיסוי בגדים, ולמעשה פסק המחבר דנכון להחמיר כרב חסדא דאסור בכל אופן, אבל בשעת הדחק יש להקל שדוקא הפה וחוטם בכלל ההילול (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד)	סימן עו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם ידיו מטונפות בצואה שאין בה ממשות?	"מב&quot;י משמע דמותר לו לקרות, אכן המג&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;) כתב דמותר לקרות כנגדה, ור&quot;ל אדם אחר מותר לקרות אבל הוא עצמו אסור דומיא דידיו מלמולי זיעה (מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;, ביה&quot;ל ד&quot;ה ומכוסה)."	סימן עו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם יש צואה תוך ד&#x27; אמות לאחד מאבריו?"	לפי מה דקיי&quot;ל דצריך להחמיר על אבריו, ה&quot;נ יש להחמיר (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב), ודוקא צואה ולא במי רגלים כדמבואר בברכיו לחות ממי רגלים (ביה&quot;ל ד&quot;ה היתה)	סימן עו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם יש צואה על בגדיו ומכוסה? ומ&quot;ש מסנדלו?&lt;br&gt;מותר בצואה על בגדיו [ומ&quot;מ יזהר כל אדם שבגדיו יהיו נקיים (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב)], וביאר המג&quot;א (ס&quot;ק ו&#x27;) בשם הרא&quot;ש דסנדל גרע טפי דהוא בטול לגופו, ועוד תי&#x27; ע&quot;פ הרבינו יונה דסנדל גרע שמתגלה הצואה בדרך הילוכו, ועוד תי&#x27; הא&quot;ר (הובא בערוה&quot;ש סעי&#x27; ח&#x27;) דסנדל הוי כגרף של רעי."		סימן עו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשכבת זרע 1) כשהוא לח 2) כשהוא יבש?	"1) הרמ&quot;א הביא המהרי&quot;ל דס&quot;ל דדינו כצואה [והגר&quot;א ציין לסי&#x27; תרי&quot;ג דמשמע שם נמי דאסור להתפלל מחמת השכ&quot;ז], אבל המג&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;) הביא מהגהות מיימוניות דאינו כצואה [ורק לכתחילה ראוי לרוחצו], וכן הביא הגר&quot;א ראיה מגמ&#x27; סוכה (כ&quot;ו ע&quot;ב) דמשמע דאינו כצואה, ומיהו הספר חסידים החמיר מאד בש&quot;ז אפי&#x27; על בגדיו שלא יהיה דבוק בו הטומאה, וכ&quot;ש אם היה קרי שבא באיסור (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ו) [והוא מדת חסידות (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ח&#x27;)] 2) הא&quot;א מבוטשאטש מקיל דאין בו ממשות והוי כמו צואה על בשרו כשאין בו ממשות דאינו אסור, אבל כשיש ממשות מבואר ברמב&quot;ם ומהרי&quot;ל (מובא לקמן סי&#x27; תרי&quot;ג סעי&#x27; י&quot;א) דצריך לגררה או ליטול מים עליו כדי להתפלל {כן נראה ליישב, ולפי&quot;ז בדרך כלל אפי&#x27; אם רחץ את עצמו לאחר תשה&quot;מ אין בה ממשות ומותר להתפלל}"	סימן עו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אם שכ&quot;ז כצואה, למה מותר להרהר בתורה בשעת תשה&quot;מ (ביה&quot;ל לעיל סי&#x27; ע&quot;ג ד&quot;ה ממתניהם)?"	"כן הקשה ספק קדושת מחנה כהלכתה (פ&quot;א הע&#x27; 39), והביא תירוץ מאמרי אש דשכ&quot;ז כצואה רק אחר תשמיש אבל בשעת תשמיש אין בו טומאה דאדרבה מקיים בזה מצוה, ובספר מאיר עוז מצדד דהא דילפינן מכל עצמותי תאמרנה בצואה על בשרו היינו רק לגבי דיבור אבל עדיין מותר בהרהור {וצ&quot;ע למעשה}"	סימן עו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם איכא שיעור לבגד שמכסה הצואה?	"הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;) מסתפק אם השיעור ג&#x27; טפחים או ג&#x27; אצבעות, אבל הביה&quot;ל (ד&quot;ה ומכוסה) מתמיה עליו דפשוט דליכא שיעור בגד כלל אלא לכסותו."	סימן עו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בצואה בפי טבעת?	"לכו&quot;ע אסור דבמקומה נפיש זוהמא (גמ&#x27; יומא ל&#x27; ע&quot;א), ודוקא אם נראית כשהוא יושב [דלא ניתנה תורה למלאכי השרת] (ועי&#x27; קריינא דאיגרתא סי&#x27; שע&quot;ג)"	סימן עו סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דין בדיעבד?	צריך לחזור ולקרות ק&quot;ש, ולגבי תפילה החיי&quot;א מסתפק אבל הרבה (א&quot;ר, פמ&quot;ג, דרה&quot;ח) סוברים דצריך לחזור ולהתפלל (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז)	סימן עו סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחולה שזב ממנו דם תמיד 1) אם יש ריח רע 2) אם אין ריח רע?	"1) אסור כל זמן שהליחה שותת ממנו [ולא מהני לרוחצו כיון דשותת על בגדיו ויש בו ריח רע הוי כצואה] 2) אם יוצא בסירוגין הוי מן המעי ויש לו תקנה ע&quot;י רחיצת הזוהמא [אע&quot;פ ששותת על בגדיו כיון שאין בו ריח רע אלא שיש בו קצת צחצוחי צואה אין זה מעכב], ואם שותת תמיד א&quot;צ תקנה [דהוי כדם מכתו] (מג&quot;א ס&quot;ק ח&#x27;, יד אפרים, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז)"	סימן עו סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מהני לבטל הריח רע ע&quot;י בשמים?	"עי&#x27; במ&quot;ב דרשו דהביא מח&#x27; בזה, והפסק&quot;ת (סי&#x27; ע&quot;ט אות ב&#x27;) הכריע דמהני לריח רע שאין לו עיקר אבל לא מהני לריח רע שיש לו עיקר [ויש ראיה מדאין מברכין על מוגמר של מתים להעביר הריח (סי&#x27; רי&quot;ז וסי&#x27; רצ&quot;ז) ומשמע דמותר לברך שאר ברכות שם (הגהות מוהרי&quot;ש נתנזון בעהמח&quot;ס שואל ומשיב), ילקוט מפרשים) {ויש לדחות דלא היה ריחו נודף כ&quot;כ ומדינא היה מותר לברך אפי&#x27; בלא הבשמים}]."	סימן עו סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לבטל צואה 1) במים 2) ברוק עבה 3) בעששית?	"1) במים צלולים לא מהני [אע&quot;פ דמהני לערוה ללבו מ&quot;מ לצואה לא מהני (לבושי שרד)], במים עכורים מהני (מג&quot;א ס&quot;ק ט&#x27;) [ותחת מים קרושים נמי מהני (רע&quot;א, ועי&#x27; שע&quot;ת ס&quot;ק ח&#x27;)] 2) מהני לפי שעה (ירושלמי), אבל במשך שעה הרוק נימוח ונבלע בה ולא מהני (ערוה&quot;ש סעי&#x27; י&quot;א) 3) מהני, דהוי כיסוי מעליא (מג&quot;א שם, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;א)"	סימן עו סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באדם שהקיא?	"אינו כצואה דאין בה ריח רע ועדיין מטמא טומאת אוכלים (נזירות שמשון, הובא ברע&quot;א ומ&quot;ב ס&quot;ק כ&#x27;), אכן הערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&quot;א) סבר דכל דבר מאוס כאדם שמקיא או בהרבה ליחות האף או שאר רוקים המתועבים לא גריעי ממי רגלים ואסורים מדרבנן."	סימן עו סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לקרות אם מסופק אם יש צואה או מי רגלים 1) בבית 2) באשפה?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר♦<br><img src=""paste-eafdfc367ffc2c83fd5e909283db5461d88b4d61.jpg"">"	סימן עו סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בספק צואת כלבים ספק צואת אדם?	"השלטי הגיבורים סבר דבבית תלינן לקולא ובאשפה לחומרא, אבל המג&quot;א (ס&quot;ק י&#x27;) סבר דתלוי במצוי בין לקולא בין לחומרא (וכן פסק המ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ב), וממילא אפי&#x27; באשפה מותר אם מצויין כלבים יותר ובלבד שבדק האשפה ולא מצא שאר צואה [והפר&quot;ח מחמיר באשפה בכל אופן (ערוה&quot;ש סעי&#x27; י&quot;ט)]"	סימן עו סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בספק מי רגלי אדם 1) מים 2) ספק מי רגלי בהמה?	"1) מותר, דגם מים מצוי בבית (ביה&quot;ל ד&quot;ה אבל)&lt;br&gt;2) החיי&quot;א סבר דאזלינן בתר המצוי [וכמ&quot;ש המג&quot;א לגבי צואה], והקשה עליו הביה&quot;ל (ד&quot;ה אבל) דראינו באשפה דלא אזלינן בתר המצוי במי רגלים, ותי&#x27; דהתם יש ספק אם איכא מי רגלים שם כלל אבל הכא ידעינן דיש מי רגלים אלא דמסופקין אם באין מאדם או בהמה ולזה אזלינן בתר המצוי, ומסיים הביה&quot;ל וצ&quot;ע, [ועוד תי&#x27; הר&quot;י באק דאפשר דאשפה אינו מצוי כ&quot;כ ומש&quot;ה אזלינן לקולא, אכן מבואר מביה&quot;ל בסמוך דאפי&#x27; באשפה נחשב כמצוי כלפי מי רגלים]"	סימן עו סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם היה כאן ודאי 1) צואה 2) מי רגלים, ומסתפק אם פינוהו או ביטלוהו?	"1) אסור דהוא ספק דאורייתא 2) החיי&quot;א מחמיר כיון דאיתחזק איסורא אע&quot;פ שהוא איסור דרבנן, ומ&quot;מ בשעת הדחק יכול לסמוך על המתירים דאמרינן ספק דרבנן לקולא אפי&#x27; כשאיתחזק איסורא (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ה)"	סימן עו סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי ששותת מי רגלים?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;א) בשם הרא&quot;ש דאין זה מקרי כנגד העמוד ומותר מדאורייתא, והגר&quot;ח צאנזאר מפקפק על המג&quot;א דהרא&quot;ש קאי דוקא לפירוש ר&quot;י בתוס&#x27; ואנן לא קיי&quot;ל כוותיה וא&quot;כ אינו שוהה מחמת אונס, ע&quot;ש."	סימן עו סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אם קרא ואח&quot;כ מצא 1) צואה 2) מי רגלים תוך ד&#x27; אמותיו, מה הדין?"	1) אם הוא במקום שראוי להסתפק [כגון שמצוי שם קטנים (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ח)] צריך לחזור ולקרותו [מדרבנן (ביה&quot;ל ד&quot;ה צריך)] דהוי פושע [דכתיב זבח רשעים תועבה] ואם כבר עבר זמנו אינו יכול להתפלל תשלומין (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;א), ואם לא היה ראוי להסתפק א&quot;צ לחזור 2) בכל אופן א&quot;צ לחזור ולקרותו [דהוי איסור דרבנן ולא קנסוהו]	סימן עו סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם מצא צואה על בגדיו אחר שהתפלל?	"אם לא שמר את עצמו להיות נקי בצאתו ממקום מטונף אז הוי פושע וצריך לחזור ולהתפלל, אבל אם ישב בצואת חתול בלילה ולא ידע אינו פושע וא&quot;צ לחזור (שע&quot;ת ס&quot;ק י&quot;ב, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&#x27;)"	סימן עו סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באופן שפשע, האם חוזר נמי על שאר ברכות?	"בודאי צריך לחזור על ברכת ק&quot;ש ושמ&quot;ע (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;א), וכן לגבי שאר ברכות מבואר לקמן במ&quot;ב (סי&#x27; קפ&quot;ה ס&quot;ק ז&#x27;) דצריך לחזור ולברך אם נמצא תוך ד&#x27; אמותיו."	סימן עו סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם עבר וקרא במזיד כשיודע שהיה שם מי רגלים?	"צריך לחזור ולקרות ולהתפלל כיון שעבר על ודאי איסור דרבנן (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ג) [וה&quot;ה לגבי שאר ברכות (מ&quot;ב לקמן סי&#x27; קפ&quot;ה ס&quot;ק ח&#x27;)] "	סימן עו סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם קרא במקום שראוי להסתפק ויצא ממקומו ולא בדק, מה הדין?	"מפמ&quot;ג משמע דאם אפשר צריך לחזור ולבדוק, ואם א&quot;א לו לבדוק הפמ&quot;ג מסתפק בדבר, אבל הביה&quot;ל (ד&quot;ה קרא) הביא הישועות יעקב דס&quot;ל דבאשפה קרוב לודאי דיש בו צואה וצריך לחזור ולקרות ולהתפלל אבל בשאר מקומות דאין בהם לא חזקת היתר לקרות ולא חזקת צואה אינו מחויב לחזור ולקרות, והערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&quot;א) מקיל אפי&#x27; באשפה אלא אם הוחזק בודאי דיש בו צואה."	סימן עו סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הוא בבית האסורים וא&quot;א לצאת ממקום מטונף?	מוטב שלא להתפלל כלל שלא לעבור על איסור דאורייתא [והחיוב לחזור ולהתפלל הוי רק מדרבנן] (ביה&quot;ל ד&quot;ה צריך)	סימן עו סעיף ח		
